חווית האייקידו של בר
ביקשתי מבר, תלמידה חדשה בקבוצת האייקידו שלנו בתל-אביב, שתספר על איך היא חווה את האייקידו, כאדם, כאישה, בהיבט של אומנות-לחימה, הגנה-עצמית וכו'. אז אני שמח לשתף איתכם.
חווית האייקידו שלי
בר-סברינה נדלר- תלמידת אייקידו
הגעתי לאייקידו לפני כשלושה חודשים. הרבה שאלו אותי ״למה דווקא אייקידו״?, ואני תמיד עניתי בצחוק; מי לא רוצה להרגיש כמו וונדר וומן? בלתי מנוצחת? אני מניחה שישנן סיבות שונות ומגוונות לסיבה של כל אחד וסיפור חייו ומה הביא אותו דווקא לאייקידו, אבל אשמח לחלוק את הסיבה שלי.
אני מאפרת כלות מקצועית ובחורה דיי נשית בהגדרה. כהיותי בחורה נשית ומטופחת, הנראות הגופנית שלי ושמירה על אורח חיים בריא גם חשובים לי. במהלך חיי מערכת היחסים שלי עם ספורט הייתה כמו קשר רומנטי לא יציב- פעם אנחנו ביחד לנצח, ופעם פרודים.
ניסיתי כמה וכמה פעמים להרשם לחדר כושר ולבסס את היחסים שלי עם הספורט באופן קבוע. רק שבכל פעם כשהגעתי לחדר כושר השתעממתי והרגשתי כמו עכבר מעבדה שרץ במקום, ובכלל כל ההתעסקות הזאת בחדר כושר הרגישה לי מאולצת, תנועה גופנית לא טבעית.
לפני כחצי שנה נזכרתי שבן הזוג של אחותי סיפר לי פעם שהוא התאמן באייקידו, שזאת אומנות לחימה מאוד אצילית ולא מדובר בסטייל ״קרבות רחוב עד זוב דם״, אלא מדובר בעקרון לחימה שכל אדם שמנסה לתקוף אותך איכשהו מוצא את עצמו מרותק/עף לכיוון אחר. כלומר את לא אלימה או תקיפה, אבל אם מישהו מנסה לתקוף אותך, לא יהיה לו סיכוי.
במחשבה שאני יכולה לשלב ספורט עם אומנות לחימה ועם הרבה סקרנות, חיפשתי שיעור אייקידו בת״א והגעתי לשיעור נסיון. כבר מהשיעור הראשון שלי כל המשתתפים גילו כלפיי הרבה סבלנות וכל אחד לימד אותי הרבה בדרכו שלו. הרגשתי שאני מתחברת לגוף שלי, ליציבה שלי, להבנה איך אני זזה במרחב וליכולת הבנת היריב שמולי ואיך לנתב את הגוף שלו למטרה שלי.
באייקידו אני מחזקת את השרירים שלי לא בעזרת הרמת משקולות מונוטונית, אלא בעזרת ההתנגדות הגופנית של היריב שלי. כך גם הפעילות האירובית היא בעצם מהירות התנועה וביצוע התרגילים בהפתעה, לאחר שיעור של שעה וחצי אני מוצאת את עצמי נוטפת זיעה בלי שבכלל הרגשתי שאני עושה ספורט ובעיניי זה מדהים
האייקידו חיבר אותי לגוף שלי, וגרם לי להבין דברים מושרשים בתוך עצמי כמו הנטייה שלי לאימפולסיביות ישר לבצע את התרגיל במהרה, והקושי הגופני שלי במציאת מקום איזון. כל אלה- אספקטים אישיותיים ופיזיולוגיים באים לידי ביטוי על המזרון ונפרשים בפניי כמו מפת דרך לשיפור עצמי. שיפור מהפנים החוצה וחידוד היכולות הקוגניטיביות לתפיסת המרחב שלי ושל היריב וכן חידוד התגובות הפיזיולוגיות שלי בגמישות, חוזק, טכניקה נכונה וזריזות התגובה.
אני מרגישה שהאייקידו לא רק מקנה לי הרבה בטחון ליכולת הגנה עצמית במידה והצורך יעלה, אך גם עושה אותי אדם טוב יותר, קשוב יותר, חד יותר. אני חושבת שנשים בדיוק כמו גברים רוצות להרגיש חזקות בדרכן שלהן, להרגיש בטוחות ולהקנות לעצמן את היכולת להגן על עצמן.
בנוסף אם אפשר לעשות את זה בקבוצה מדהימה, משפחתית ועוטפת ובכיף רצוף מבלי בכלל להרגיש את הזמן עף, מה יכול להיות טוב מזה? אז לא כל בחורה אמיצה מספיק לנסות, אבל אני ממליצה בחום על שיעור נסיון. אני התאהבתי באייקידו אולי תתאהבי גם את.
קבוצת האייקידו שלנו בתל-אביב