עבודת סכין בשיעורי אייקידו

בשיעורי האייקידו שלנו משתמשים לעיתים בסכין מעץ שנקראית ביפאנית טנטו (Tanto). עבודת הסכין חשובה מפני שהיא מחדדת את עבודת הטכניקה, היא בד"כ גורמת להגברת אלמנט הריאליזם בעבודה הזוגית והיא עוזרת בתירגול הגנה עצמית מתקיפת סכין.

קטע וידיאו מעניין ממחיש את החשיבות של עבודה ריאליסטית בהיבט של הגנה עצמית. בסירטוi רואים קרב סכינים בין שני לוחמים בשלושה שלבים. בשלב הראשון הם נלחמים בסכיני ספוג רכים. עבודת הסכין שלהם היא מאוד חופשית והם לוקחים סיכונים בנסיון לפגוע ביריב. בשלב השני סכיני הספוג מוחלפים בסכיני אימון קשים (אך לא חדים). בשלב זה עבודת הסכין שלהם כבר משתנה- היא יותר מדגישה את ההגנה, רואים פחות כניסות עמוקות בסיגנון "תמות נפשי עם פלישתים". בשלב השלישי סכיני האימון הקשים מוחלפים בסכיני אימון מיוחדים דמויי שוקר חשמליים. סכינים אלה מדמים פגיעת סכין אמיתית (מבחינת הכאב) ונאמר שהרגשת הפגיעה שלהם דומה להכנסת אצבע רטובה לשקע חשמלי. בקיצור- לא נעים. עבודת הסכין של שני הלוחמים בשלב זה כבר השתנתה לגמרי. ההגנה היא מאוד צמודה, נסיונות הדקירה העמוקה כבר לא נראים כלל, ויש בעיקר נסיונות לשיסופים- בעיקר של הידיים.

קטע הוידאו שמראה איך רמת הסיכון של הסכין משפיעה על אופי הלחימה

הסירטון הזה ממחיש את "תופעת הפנטזיה" שרווחת בעולם אומנויות הלחימה. תופעה זו מאופיינת ע"י אמונה עיוורת בשיטת לחימה או טכניקה מסויימת, שהתקבלה מבלי שעברה באש הבדיקה של העולם האמיתי. בדיקה כזאת יכולה להיות תחרויות זירה כדוגמאת MMA, בהן המתמודדים מוגבלים ע"י חוקים מועטים, ולטכניקה שאין אחיזה במציאות אין סיכוי לעבוד. באייקידו אין תחרויות ואפילו לא קרבות, כך שתמיד קיים החשש להליכה עיוורת בכיוון לא נכון. חשש זה גדול עוד יותר מכיוון שברוב קבוצות האייקידו יש איסור להתנגד ולבדוק את טכניקת הבן-זוג. בסירטון האמור ההבדלים בין שלוש שיטות העבודה ניכר. בעבודת סכיני הספוג רמת ה"פנטזיה" גדולה. שני הלוחמים בטוחים ביכולות שלהם, והשימוש שלהם בטכניקות דקירה ארוכות נדיב ביותר. ביטחון זה נעלם עם המעבר לסכינים המחשמלים, ורמת הפנטזיה שם נמוכה בהרבה.

בקבוצת האייקידו שלנו אנחנו מעודדים את ההתנגדות ואת הבדיקה של הטכניקה. כמובן שלא בכל פעם, ולא עם תלמידים חדשים- תלמידים אלה צריכים להבין את הטכניקה הבסיסית קודם. בהיעדר הקרבות באייקידו, אנחנו מתייחסים לשיעורי האיייקדו שלנו כאל מעבדה לללימוד הטכניקה, וגם לבדיקתה ולבחינתה מול התנגדות של הבן-זוג. בתפישת האייקידו שלנו, טכניקה הדורשת רצון-טוב וזרימה של היריב היא בעייתית, בלשון ההמעטה. אסור להבין מכך שבשיעורי האייקידו שלנו אנוחנו נוקשים, חלילה. לזרימה עם טכניקת הבו-זוג/יריב חשיבות עליונה, אך בפוסט זה לא ארחיב על כך.

זה מעניין, שבשיעורי האייקידו שלנו, בהם יש שימוש בסכינים יש הרבה פחות וירטואוזיות והעבודה נוטה להיות הרבה יותר פשוטה ובסיסית. עבודה עם נשק קיימת באייקידו. בשיעורי האייקידו שלנו לומדים התקפה והגנה מחרב עץ (בוקקן-Bokken), מקל עץ (גו-Jo) וסכין עץ (טנטו-Tanto). העבודה באייקידו עם כלי נשק משמשת לצרכי לימודי הגנה עצמית, אך יותר מזה, היא עוזרת להבין את הטכניקה ואת הכיוונים הרצויים. עבודת הסכין בשיעורי האייקידו מלמדת הרבה, וברשותכם אציג כמה נקודות שאנחנו מקפידים עליהן בעבודת הסכין בקבוצת האייקידו שלנו.

הנקודה הראשונה היא חשיבות העבודה עם החלק העליון של האמה (החיצוני- היכן שגוף השעון נמצא). חיתוך או שיסוף של החלק העליון של האמה יפגע בעצם. העצם לא נחתכת בקלות מחיתוך של סכין, והפגיעה תהיה מינימאלית. לעומת זאת, פגיעה בחלק התחתון (הפנימי) של האמה (היכן שאבזם השעון נמצא) היא פגיעה חמורה ומסוכנת. בחלק זה של האמה נמצאים כלי דם והגידים והשרירים שמפעילים את אצבעות כף היד. פגיעה בחלק זה של האמה עלולה לשתק את היכולת להשתמש בכף היד. פגיעה כזו בזמן התקפת סכין עלולה להיות קטלנית.

נקודה נוספת שאנחנו מקפידים עליה באימוני הסכין בשיעורי האייקידו שלנו היא הנטייה להתמקד בסכין, ולהתעלם מהיריב\בן-זוג. בעבודת סכין מפתה מאוד להתמקד בלהב הסכין של היריב. למעשה, קשה מאוד, ובהתחלת האימונים אף קרוב לבלתי-אפשרי שלא להתמקד בו. יש בו בלהב איזה אלמנט כמעט מהפנט. ההתמקדות בלהב הסכין משקפת נטייה רווחת באומנויות לחימה בכלל, ובאייקידו בפרט, להתמקד בטכניקת הידיים ולהתעלם מהיריב בכללותו. יש לזכור שהיריב הוא זה שמהווה את הסכנה, והסכין היא אמצעי אחד (אולי מני רבים אחרים) שהיריב עשוי להשתמש בהם. יותר מכך, גם בנטייה להתמקד ביריב טמונות סכנות, כי ייתכן והיריב הוא רק אחד מבין מספר תוקפים. בשיעורי האייקידו שלנו אנחנו מתרגלים לפעמים התקפת סכין ממספר תוקפים. מטרת אימון זה היא לא טכנית, כי אם שינוי ההרגל של התפישה המרחבית של שדה-הקרב.

עוד נקודה שאנחנו שמים אליה דגש באימוני הסכין בשיעורי האייקידו שלנו היא הגברת המחוייבות להתקפה, מצד הבן-זוג התוקף. פועל יוצא מהבנה זו היא התקפה יעילה יותר וזיהוי טוב יותר של מהות ההתקפה. רוב האנשים לא יודעים כיצד לתקוף נכון- בין אם ההתקפה בסכין, ובין אם ההתקפה בידיים חשופות. ראיתי שתלמידים (חדשים וותיקים כאחד) הנדרשים לבצע דקירת סכין ידקרו פעמים רבות כ-20 ס"מ לצד או שלא ינסו לדקור ממש. סכין העץ המשמשת באייקידו אינה חדה, אך למרות זאת לעיתים רחוקות התקפת הסכין תדמה התקפה אפקטיווית. במקרים אלו, גם התוקף וגם המותקף מתרגלים טכניקה שלא קיימת במציאות. אימון נכון למחוייבות להתקפה מביא גם להתקפה אפקטיווית וריאליסטית, אך יותר מכך, הוא ממחיש לתלמיד באמצעות עבודת הגוף את החשיבות למחוייבות בכלל. כדברי יודה בסרט "האימפריה מכה שנית" (בסדרת מלחמת הכוכבים) "עשה או אל תעשה. אין לנסות" (Do or do not. There is no try). תירגול של מחוייבות להתקפה ממחיש התקפה נכונה. יש חשיבות לביצוע של התקפה נכונה גם מבחינה רוחנית. מבחינה זו אנו למדים לעשות את מה שאנחנו עושים עם כל הלב, או להימנע מלעשותו כלל.

נקודה נוספת ששמים אליה לב מהר מאוד, היא שלא משנה רמת המיומנות שלך- בעבודה עם סכין נחתכים. כמובן שהכוונה היא לא לחתכים או לפציעות בזמן אימוני האייקידו, אלא לכך שהאימונים של עבודת סכין ממחישה את העובדה שקשה מאוד שלא "להיחתך". בתירגול של עבודת סכין שמדמה מצב אמיתי גם לתלמיד מיומן יהיה קשה מאוד שהסכין (מעץ כמובן) לא תיגע בו כלל. או-סנסיי (מייסד האייקידו) התייחס לנקודה זו, ואמר שאם אתה נחתך בעור- תדאג שהאוייב שלך ייחתך בבשר. ואם אתה נחתך בבשר- תדאג לכך שהאוייב שלך ייחתך בעצם. עבודת הסכין באייקידו מלמדת היטב ענווה מהי.

בכלל, השימוש בסכין בזמן השיעור משנה את הדינמיקה של תירגול האייקידו. עבודת האייקידו נעשית פתאום נקייה וממקודת יותר ותלמידים מיומנים ומתחילים מופתעים ומוצאים את עצמם "נדקרים" ע"י תלמידים פחות מיומנים, וה"חורים" בעבודת האייקידו מתגלים וניתנת אפשרות לשפר את הטכניקה.

אם אתם מוצאים עניין להתנסות בהגנה מהתקפת סכין באייקידו ובהיבט של הגנה עצמית- נשמח אם תתקשרו לתיאום שיעור אייקידו חינם בלי התחייבות.

שחר- 0547296988