אייקידו בסגנון no bullshit
למי שמתעניין באייקידו מהזווית של אמנות הלחימה, מומלץ להתנסות בשיעור ניסיון בדוג'ו שלנו, בהדרכת סנסיי ישראל טונג'י (דן 4 אייקיקאי). אנחנו מתאמנים כך, שכל תרגיל עובר חקירה מדוקדקת עד שהוא נעשה בין אם היריב\ בן-זוג מעוניין לזרום עם התרגיל ובין אם לא. התפיסה של סנסיי ישראל טונג'י היא שהאייקידו מבוססת אמנם גם על תנועה ועל זרימה על יופי ועל שלום, אך במהותה היא בראש ובראשונה אמנות לחימה.
קראתי מתישהו כתבה שכבר לא זמינה אונליין, בה מתאר מאמן אייקידו את לימודי האייקידו ביפן, בהם המאסטרים מטילים את היריבים שלהם באוויר בקלילות רבה. הוא טוען שזה מרשים אך לא אמיתי. לדבריו, נקודת המוצא של רוב טכניקות האייקידו היא שיתוף פעולה הדדי. בן הזוג נותן לך יד, כדי שתוכל לבצע את הבריח. זה משחק תפקידים שבו אחד מבצע את הטכניקה והשני סופג אותה".
טענה זו, ביחס ליעילות האייקידו נפוצה בקרב מי שלא התנסה בשיעור אייקידו. אני מסכים שעל פניו, נראה שאנשים מתעופפים באוויר ללא כל צורך, אך תפיסה זו מצביעה על חוסר הבנה של המושג "הגנה עצמית" של התוקף. יתרה מזאת, בן זוג ש"זורם" עם טכניקת האיקיידו מפתח אצלו יכולות חשובות של קשר עם הבן-זוג\ יריב, חיבור והרמוניה. זרימה זו חשובה מאוד בעיקר בעבודה עם תלמידים חדשים, שאינם מכירים היטב (אם בכלל) את הטכניקה וחשובה לפיתוח המיומנות הבסיסית של הטכניקה.
המצב קצת שונה בעבודה עם תלמידים מתקדמים. אמנם תירגול של זרימה הוא מהנה מאוד, רך וזורם, אולם לעיתים הוא מהווה אשליה ומונע את התפתחות הטכנית בתלמידי אייקידו מתקדמים יותר. בקרב תלמידי האייקידו מקובל להתייחס להתנגדות לתרגיל כאל מעשה פסול, כמעט כפירה.
אולם אפשר להתייחס להתנגדות, או ל"הפרעה" בתרגול כאל מתנה שבן-זוג נותן. כאל הזדמנות בה אפשר לבחון בצורה מדוקדקת את טכניקת האייקידו האמורה, ולגלות איפה "החורים" מסתתרים. האייקידו היא תמונה של פרקטל, בה ככל שהיא נפרשת מתגלה עולם עמוק יותר ויותר. אין כל אפשרות פרקטית להבין ולבצע טכניקה בצורה משולמת. ככל שתתרגל טכניקת אייקידו תמיד יתגלו אלמנטים נוספים שדורשים התייחסות נוספת. עם תחילת הלימוד האלמנטים הבסיסיים מתגלים, ועם המשך התירגול האלמנטים העדינים והחבויים מהעין מתחילים להתגלות.
תלמידים חדשים "מפריעים" ו"מתנגדים" כל הזמן. זה לא סוד שקשה לעבוד עם תלמידי איקידו חדשים. לרוב זה מתסכל ואפילו מייאש (לרוב לשני הצדדים…). כמובן, התלמידים החדשים לא מפריעים ב"כוונה"- הם פשוט לא יודעים מה הכיוון ה"נכון" של הטכניקה, כלומר מה הכיוון בו הם צריכים לנוע כדי לשמור על עצמם. בהקשר זה, תלמידים חדשים שווים את משקלם בזהב- הם לא יכולים ל"שקר" וללכת עם טכניקת האייקידו גם אם הם היו מאוד רוצים- הם פשוט לא יודעים איך. עבודה עם תלמידי אייקידו חדשים מחייבת עבודה מדוקדקת ויעילה- עבודת אייקידו רשלנית ולא מדוייקת לא תאפשר את ביצוע הטכניקה. מסיבה זו תלמידי האייקידו הבכירים (לפחות בקבוצה שלנו) כמעט רבים על הזכות לעבוד עם התלמידים החדשים.
בשיעורי האייקידו שלנו, אנחנו לא מקבלים את ההנחה שבכדי שטכניקה כלשהיא תעבוד, על היריב\ בן-זוג לשתף פעולה. תפיסה זו מנוגדת למהות האיקידו כאמנות לחימה. באמנות לחימה "אמיתית" או אפילו בקרב רחוב, מי שמצפה שהיריב יעזור לו לבצע את הטכניקה לא יגיע רחוק. בלחימה אמתית צריך לקחת את הטכניקה של היריב ולא לחכות שהוא יגיש אותה על מגש של כסף. לפעמים צריך "לקחת" את הטכניקה בעורמה, אולי באמצעות "שקר" של תנועה מהירה או הושטת יד כדי שתיתפס ע"י היריב.
במובן פילוסופי יותר אפשר להתייחס לאחריות האישית באייקידו. האם התלמיד מסתמך על טוב ליבו של בן הזוג לתירגול הטכניקה? אולי זה רעיון טוב בעבודה זוגית בבית, אבל על בשיעור אייקידו יכולות להיות לכך השלכות שונות.
לאחרונה התחלתי לשים לב אני מבצע טכניקת אייקידו מסוימת באופן מרושל. כמובן שאם אנמי מבצע אותה מהר וחזק היא עובדת, אבל זאת חכמה קטנה מאוד. בשיעור האחרון התחלתי לבדוק באופן איטי ומדוקדק את המהלך של כל הטכניקה, ממש ס"מ אחרי ס"מ. למרות שאני מתאמן קרוב ל-10 שנים הופתעתי מכמות ה"חורים" שיש לי בטכניקה, ממש "גבינה שוייצרית של אייקידו". האגו הוא הראשון להתכחש ולהתעצבן, אבל בשיעורי האייקידו לומדים להניח את האגו לפני העלייה למזרן, אחרת אי-אפשר להגיע רחוק.
אני מחכה בכליון עיניים לשיעור הקרוב כדי שאוכל לפרק שוב את הטכניקה ולשפר בעוד מילימטר את האייקידו שלו. עדכונים בהמשך.
אגב, למי שמעוניין להתנסות בשיעור חינם בקבוצת האייקידו שלנו מוזמן להתקשר אלי (0547296988- שחר) או לבקר באתר קבוצת האייקידו שלנו www.aikidoka.co.il